Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 87b

לַחֲנִיָּיתָן, רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: לְמַסָּעָן. וְקָמִיפַּלְגִי בְּשַׁבָּת דְּמָרָה. דִּכְתִיב: ''כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ'', וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: ''כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ'' — בְּמָרָה. מָר סָבַר: אַשַּׁבָּת אִיפְּקוּד, אַתְּחוּמִין לָא אִיפְּקוּד. וּמָר סָבַר: אַתְּחוּמִין נָמֵי אִיפְּקוּד.

Traduction

the sixth day from their encampment. Rav Aḥa bar Ya’akov said: The sixth day from the start of their journey. They left Refidim and arrived and camped in the desert on the same Sunday. And Rava and Rav Aḥa bar Ya’akov disagree with regard to the mitzva of Shabbat commanded to the Jewish people at Mara, as it is written in the fourth commandment: ''Observe the Shabbat day to keep it holy as the Lord your God commanded you'' (Deuteronomy 5:11). And Rav Yehuda said that Rav said: As He commanded you in Mara, as it is stated: ''There He made for him a statute and an ordinance, and there He proved him'' (Exodus 15:25). Their dispute was: One Master held: They were commanded about Shabbat, but they were not commanded about Shabbat boundaries. Therefore, it was permitted to travel from Refidim on Shabbat, because the restriction of Shabbat boundaries was not yet in effect. And one Master held: They were also commanded about the boundaries, and therefore, it was prohibited to leave Refidim on Shabbat.

Rachi non traduit

לחנייתן. שהרי בר''ח חנו והכי קאמר ששי לחנייתן הוא הששי בחדש הוא ששי בשבת:

למסען. אף למסען שביום שבאו למדבר סיני נסעו מרפידים:

וקא מיפלגי. רב אחא ורבא במצות שבת שנאמר להם במרה אם נצטוו על התחומין בו ביום או לא דכתיב בדברות האחרונות שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך ש''מ קודם הדברות נצטוו בה:

ואר''י במרה. דכתיב שם שם לו חק ומשפט (שמות ט''ו:כ''ה):

אתחומין לא איפקוד. הלכך כשנסעו מרפידים נסעו בשבת שלא הוזהרו לילך יותר מאלפים אמה:

Tossefoth non traduit

ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה. האי קרא במשנה תורה כתיב וליכא למימר כאשר צוך במתן תורה שהרי משה לא היה מספר אלא על הסדר ובכולהו לא כתיב כאשר צוך:

כאשר צוך במרה. ואם תאמר מנא ליה דבמרה איפקוד אשבת דילמא כאשר צוך בפרשת מן דאשכחן דיני שבת כתובין שם את אשר תאפו אפו וגו' וי''ל משום דבכיבוד אב ואם נמי כתיב כאשר צוך ומסתמא כי היכי דהאי כאשר צוך במרה הכי נמי האי וכן מוכח בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נו:) דאיתמר מילתיה דר' יהודה אתרווייהו וא''ת וכיון דבמרה איפקוד אשבת היכי אמרינן בפ' כל כתבי (לקמן שבת קיח:) אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו' וכתיב בתריה ויבא עמלק אמאי קרי להאי שבת ראשונה כיון דבמרה נצטוו והא לא היתה שבת ראשונה דמעיקרא כתיב ויסעו מאילם ויבאו וגו' ואמרינן בסמוך דאותו היום שבת היה ועוד מקשים דמשמע מתוך הפסוקים ששתי שבתות היו קודם ראשונה כשנסעו מאילם ואחר אותו שבת ירד להם המן וכתיב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה וגו' ויניחו אותו עד הבקר וגו' [ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ששת ימים תלקטוהו וגו' ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו'] משמע שבשבת שלישית שאחר מרה היא:

אתחומין לא איפקוד. אין צ''ל דאתיא כר' עקיבא דאמר תחומין דאורייתא דהא משמע לכ''ע דבסיני לכל הפחות איפקוד אתחומין דלאו דוקא נקט תחומין אלא כלומר הוצאה שהיו מוליכין עמהן כל אשר להן ומר סבר אהוצאה לא איפקוד ומר סבר איפקוד ואע''ג דבפרשת מן כתיב אל יצא איש ממקומו ודרשינן מיניה הוצאה בספ''ק דעירובין (דף יז:) איכא למימר שאחר מתן תורה נאמר אחר שנעשה המשכן [כמו] שאמר הקב''ה להניח צנצנת לפני העדות ומשום דשייכי למילי דמן כתבינהו התם ולמאן דאמר איפקוד אע''פ שבמרה נאמר כתביה התם כדפרישית:

תָּא שְׁמַע: נִיסָן שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שָׁחֲטוּ פִּסְחֵיהֶם, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יָצְאוּ, וְלָעֶרֶב לָקוּ בְּכוֹרוֹת. לָעֶרֶב סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא: מִבָּעֶרֶב לָקוּ בְּכוֹרוֹת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת הָיָה. מִדַּחֲמֵיסַר בְּנִיסָן חַמְשָׁא בְּשַׁבָּא, רֵישׁ יַרְחָא דְאִיָּיר שַׁבְּתָא, וְרֵישׁ יַרְחָא דְסִיוָן חַד בְּשַׁבָּת, קַשְׁיָא לְרַבָּנַן!

Traduction

Come and hear an additional proof with regard to the day of the revelation at Sinai from what was taught in a baraita: In the month of Nisan during which the Jewish people left Egypt, on the fourteenth, they slaughtered their Paschal lambs; on the fifteenth, they left Egypt; and in the evening, the firstborn were stricken. The Gemara asks: Does it enter your mind to say that they were stricken in the evening? Was the Plague of the Firstborn after the Jews left Egypt? Rather, say that the evening before, the firstborn were stricken. And that day was the fifth day of the week. From the fact that the fifteenth of Nisan was a Thursday, the New Moon of Iyyar was Shabbat, as Nisan is typically thirty days long. And the New Moon of Sivan was on the first day of the week, as Iyyar is typically twenty-nine days long. This is difficult according to the opinion of the Rabbis, who hold that the New Moon of Sivan that year was on Monday.

Rachi non traduit

לערב. לערב משמע לערב הבא:

ריש ירחא דאייר שבתא - שהרי ניסן מלא הוא לעולם וריש ירחא דסיון בחד בשבתא;

Tossefoth non traduit

ואותו יום חמישי בשבת היה כו'. ואם כן ברביעי שחטו פסחיהם ונמצא בשבת שעברה לקחו פסחיהן שאז היה בעשור לחדש ועל כן קורין אותו שבת הגדול לפי שנעשה בו נס גדול כדאמרינן במדרש (שמות רבה פ' בא) כשלקחו פסחיהם באותה שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה היו עושין כך אמרו להן זבח פסח לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל ולא רצו ועשו בכורות מלחמה והרגו מהן הרבה הה''ד למכה מצרים בבכוריהם:

אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: אִיָּיר דְּהַהִיא שַׁתָּא עַבּוֹרֵי עַבְּרוּהּ. תָּא שְׁמַע דְּלָא עַבְּרוּהּ נִיסָן שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם: בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שָׁחֲטוּ פִּסְחֵיהֶם, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יָצְאוּ, וְלָעֶרֶב לָקוּ בְּכוֹרוֹת. לָעֶרֶב סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: מִבָּעֶרֶב לָקוּ בְּכוֹרוֹת. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת הָיָה. הִשְׁלִים נִיסָן וְאֵירַע אִיָּיר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת.

Traduction

The Gemara answers: The Rabbis could have said to you that a day was added to Iyyar that year and it was thirty days long. The New Moon was determined by testimony of witnesses who saw the new moon, together with astronomical calculations that the testimony was feasible. Therefore, Iyyar could be thirty days long. If that was the case, the New Moon of Sivan was on Monday. Come and hear an objection from what was taught in a different baraita that they did not add a day to Iyyar that year, as the Sages taught: In the month of Nisan during which the Jewish people left Egypt, on the fourteenth, they slaughtered their Paschal lambs; on the fifteenth, they left Egypt; and in the evening, the firstborn were stricken. The Gemara asks: Does it enter your mind to say that they were stricken in the evening? Was the Plague of the Firstborn after the Jews left Egypt? Rather, say that the evening before, the firstborn were stricken. And that day was the fifth day of the week. Nisan was complete, i.e., it was thirty days long, and the New Moon of Iyyar occurred on a Shabbat.

Rachi non traduit

השלים ניסן. נתמלא בשלשים יום לשון שלם חיסר אייר שהרי אייר חסר כסדרן ומתרמי סיון בחד בשבתא:

חָסַר אִיָּיר, וְאֵירַע סִיוָן לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת — קַשְׁיָא לְרַבָּנַן! הָא מַנִּי — רַבִּי יוֹסֵי הִיא.

Traduction

Iyyar was lacking, i.e., it was twenty-nine days long, and the New Moon of Sivan occurred on the first day of the week. This is difficult according to the opinion of the Rabbis. The Gemara answers: Whose is the opinion in this baraita? It is the opinion of Rabbi Yosei. Therefore, this baraita poses no difficulty to the opinion of the Rabbis.

אָמַר רַב פָּפָּא, תָּא שְׁמַע: ''וַיִּסְעוּ מֵאֵלִים וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי''. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שַׁבָּת הָיָה, דִּכְתִיב: ''וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה''', וּכְתִיב: ''שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ''. וּמִדַּחֲמֵיסַר בְּאִיָּיר שַׁבְּתָא, רֵישׁ יַרְחָא דְסִיוָן חַד בְּשַׁבָּא, קַשְׁיָא לְרַבָּנַן! אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: אִיָּיר דְּהַהִיא שַׁתָּא עַבּוֹרֵי עַבְּרוּהּ.

Traduction

Rav Pappa said: Come and hear a different proof from another verse, as it is stated: ''And they took their journey from Elim, and all the congregation of the children of Israel came unto the wilderness of Sin, which is between Elim and Sinai, on the fifteenth day of the second month after their departing out of the land of Egypt'' (Exodus 16:1). And that day was Shabbat, as it is written: ''And in the morning, then you shall see the glory of the Lord; for He has heard your murmurings against the Lord; and what are we, that you murmur against us?'' (Exodus 16:7). The next day the glory of God was revealed, and He told them that in the afternoon the manna and quail would begin to fall, and it is written: ''Six days you shall gather it; but on the seventh day is Sabbath, there shall be none in it'' (Exodus 16:26). Apparently, the first six days after this command were weekdays on which the manna fell, and the fifteenth of Iyyar was Shabbat. And from the fact that the fifteenth of Iyyar was Shabbat, the New Moon of Sivan was on the first day of the week. This is difficult according to the opinion of the Rabbis. The Gemara answers: According to the Rabbis, a day was added to Iyyar that year and it was thirty days long. Therefore, the New Moon of Sivan was on Monday.

Rachi non traduit

ואותו היום שבת היה שנא' ובקר וראיתם וגו'. שנתרעמו בו ביום על המן כדכתיב וילונו על משה וגו' להמית את כל הקהל הזה ברעב והבטיחם להוריד להם מן למחר וע''כ בחד בשבת ירד להם מן תחלה שנאמר ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי לירידתו שבת לא יהיה בו:

ריש ירחא דסיון חד בשבת. כשתשלים לאייר עד ט''ו ויום ט''ו ר''ח סיון:

Tossefoth non traduit

וכתיב ששת ימים תלקטוהו. תימה היכי מייתי ראיה מהאי קרא דבשבת היה והלא זה הפסוק נכתב אחר שירד כבר מן שבוע כשהגידו נשיאי העדה למשה שלקטו לחם משנה דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום וגו' ששת ימים תלקטוהו והמן כבר ירד מיום ראשון שעבר ואור''י דאע''ג דלא נאמר עד אח''כ מ''מ מוכח שפיר דמשה שכח לומר להם והיה אומר היה לי לומר לכם מה שאמר הקב''ה כשנתן את המן שתלקטוהו ששת ימים וא''כ אחד בשבת היה:

אֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבִי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: ''וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן'' — תָּנָא, אוֹתוֹ יוֹם נָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת: רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית; רִאשׁוֹן לַנְּשִׂיאִים; רִאשׁוֹן לַכְּהוּנָּה; רִאשׁוֹן לָעֲבוֹדָה; רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ; רִאשׁוֹן לַאֲכִילַת קָדָשִׁים; רִאשׁוֹן לִשְׁכּוֹן שְׁכִינָה; רִאשׁוֹן לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל; רִאשׁוֹן לְאִיסּוּר הַבָּמוֹת; רִאשׁוֹן לֶחֳדָשִׁים. וּמִדְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן דְּהָא שַׁתָּא חַד בְּשַׁבָּא — דְּאֶשְׁתָּקַד בְּאַרְבְּעָה.

Traduction

Rav Ḥavivi from Ḥozena’a said to Rav Ashi: Come and hear a different proof from the following verse: ''And it came to pass in the first month in the second year, on the first day of the month, that the Tabernacle was erected'' (Exodus 40:17). It was taught: That day took ten crowns. It was the first day of Creation, meaning Sunday, the first day of the offerings brought by the princes, the first day of the priesthood, the first day of service in the Temple, the first time for the descent of fire onto the altar, the first time that consecrated foods were eaten, the first day of the resting of the Divine Presence upon the Jewish people, the first day that the Jewish people were blessed by the priests, and the first day of the prohibition to bring offerings on improvised altars. Once the Tabernacle was erected, it was prohibited to offer sacrifices elsewhere. And it was the first of the months. And from the fact that the New Moon of Nisan of that year was on the first day of the week, in the previous year, it was on the fourth day of the week.

Rachi non traduit

עשר עטרות. ראשון לעשרה דברים:

ראשון לבריאת עולם. שאחד בשבת היה:

ראשון לנשיאים - להקרבת נשיאים לחנוכת הבית

ראשון לכהונה. אותו היום שמיני למילואים ועבודה באהרן ובניו ועד עכשיו היה בבכורות:

ראשון לעבודה. לסדר עבודת ציבור תמידין ושאר קרבנות של תרומת הלשכה:

לירידת אש. ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח וגו' (ויקרא ט':כ''ד):

לאכילת קדשים. במחיצה ועד עכשיו היו נאכלים בכל מקום:

לשכון. בישראל שכינה שרתה שם כדכתיב ושכנתי בתוכם מכלל דעד השתא לא שרתה:

לברך. ברכת כהנים כדכתיב וישא אהרן את ידיו וגו':

לאיסור הבמות. מעכשיו נאסרו שהוא ראוי לפתח אהל מועד כדכתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו:

דהאי שתא. שנה השנית ליציאתם הוקם המשכן:

Tossefoth non traduit

עשר עטרות נטל אותו היום. הא דלא חשיב ראשון להקמת המשכן משום דאמרינן במדרש (ויקרא רבה ס' סמיני) שכל ז' ימי המלואים היה משה מעמיד המשכן ומפרקו אי נמי משום דעליה דהקמת המשכן קאי דה''ק אותו היום של הקמת המשכן נטל עשר עטרות אחרות:

ראשון לאכילת קדשים. ובת''כ במקום אכילת קדשים קתני שחיטתן בצפון:

דְּתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֵין בֵּין עֲצֶרֶת לַעֲצֶרֶת וְאֵין בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶלָּא אַרְבָּעָה יָמִים בִּלְבַד, וְאִם הָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת — חֲמִשָּׁה. הֲוָה לֵיהּ רֵישׁ יַרְחָא דְאִיָּיר מַעֲלֵי שַׁבְּתָא, וְרֵישׁ יַרְחָא דְסִיוָן שַׁבְּתָא, קַשְׁיָא בֵּין לְרַבִּי יוֹסֵי בֵּין לְרַבָּנַן! לְרַבִּי יוֹסֵי שִׁבְעָה חֲסֵרִין עֲבוּד,

Traduction

As it was taught in a baraita, Aḥerim say: Between the festival of Assembly, i.e., Shavuot, of one year and the festival of Assembly of the following year, and similarly, between Rosh HaShana of one year and Rosh HaShana of the following year, there is only a difference of four days of the week. And if it was a leap year, there is a difference of five days between them. There are three hundred and fifty four days in a year, which are divided into twelve months, six months that are thirty days long and six months that are twenty-nine days long. If the New Moon of Nisan was on Wednesday, the New Moon of Iyyar was on Shabbat eve, and the New Moon of Sivan was on Shabbat. This is difficult both according to Rabbi Yosei, who holds that the New Moon of Sivan was on Sunday, and according to the Rabbis, who hold it was on Monday. The Gemara answers: Both Rabbi Yosei and the Rabbis disagree with Aḥerim. According to Rabbi Yosei, they established seven months that were lacking in the first year, i.e., seven months that were twenty-nine days long,

Rachi non traduit

ד' ימים. כשאתה קובע כל החדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר הוו ארבעה ימים בין תחלת שנה לתחלת שנה אחרת שמנין חדשי לבנה כסדרן שנ''ד ימים כולן שבועין חוץ מארבעה ימים:

ואם היתה שנה מעוברת ה'. דקסבר שני האדרים עבדינן חסרים ופסח דחוי יום אחד לקמן:

ז' חסרים עבוד. ולא היו אלא ג' בין פסח לפסח הלכך דאישתקד בה' בשבא ולית ליה דאחרים דאמרי אין מעברין ואין מחסרין שום חדש לצורך אלא לעולם אחד מלא ואחד חסר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source